גודל טקסט      
דלג על בר עליון
בר עליון

זמרים

25/10/2002
   

להלן תשובה מקובצת לקוראים אחדים בעניין "זמרים" של חוגים מפלגתיים דתיים שונים, המופיעים כחזנים בעצרות למיניהן, ובפיהם פיוטי תפילה – לפי ההלכה, הזמנים והזמרה חוקיים לגמרי, וגם הזמרה לכבוד אנשים חיים חוקית, בתנאי שאין בה הגזמה גמורה וכו'. ולאורך הדורות הרי כבר זימרנו כהוגן גם למי שאינם מעולים. אבל, ההלכה והחסידות מתעניינים גם בזמר, ודורשים ממנו ש"יבטל עצמו". שיבטל את גאוותו המקצועית כזמר, עד שיעשה עצמו פשוט ככלי, נאמר ככינור או כפסנתר, שהם כלים, ולא בעלי תודעה וגאווה. ואם הזמן מתגאה, ומעמיד במרכז את עצמו, את קולו, את הופעתו – אין ברכה בזמרתו. כי זו זמרה בידורית, ולא תפילה. אין תפילה מתוך גאווה וכו'. וראו בעניין זה גם את "אהל תורה": דברים מהאדמו"ר מנחם מנדל מקוצק (1859-1787).

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד