גודל טקסט      
דלג על בר עליון
בר עליון

הרעה והטובה/ אל תתחסד

21/02/2003
   

ש"א מכובדי, הנה קרה אותך אסון, ואנשים מזכירים לך ש"חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה" (מתוך מסכת ברכות, פרק ט') – ואתה שואל האם זה בכלל אפשרי שאדם יברך בשמחה על הרעה כשם שעל הטובה, האם זה בכלל אנושי. ומה אענה לך, ידידי, מה אענה לך, והרי אין זה מובן מאליו לברך על הרעה. הנה הגאון מוילנא ור' נחמן מברסלב בין ההוגים והפוסקים שהתמודדו עם שאלה זו, והכול הגיעו למסקנה שהמברך על הרעה בוודאי נמצא בדרגה אמונית ורוחנית מיוחדת מאוד כי הרוב אינם מסוגלים לכך באמת, ובלבם הם מתלוננים על הרעה ולא מברכים עליה. ואגלה לך שגם אני בין המתלוננים על הרעה, ואפילו שהקב"ה הרעיף עלי טובות. ורק אוסיף שלפי ספרות המוסר ולפי הספרות החסידית הגבוהה, מוטב לאדם לא להזכיר לזולתו המוכה את "מברך על הרעה וכו'". מדוע? כי עצם האזכור נגוע בצדקנות ואף ביוהרה, כאילו אתה עצמך מברך בשמחה על הרעה. ובכן אדם יזכיר לעצמו את "מברך על הרעה", אבל לא לזולתו. לא נתחסד, ולא נטיף.

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד