גודל טקסט      
דלג על בר עליון
בר עליון

רביב, הר-שפי/ מהי "ידיעה"?

4/04/2003
   

אבישי רביב זוכה מאשמת אי מניעת פשע רצח יצחק רבין, כי "לא הוכח בפנינו (בית משפט השלום ירושלים) שהנאשם ידע על כוונותיו של יגאל עמיר". הזיכוי הזה מחזיר אותנו למרגלית הר-שפי. היא הורשעה בסעיף שבו רביב זוכה: "אי מניעת פשע". ביסוד ההרשעה של הר-שפי והזיכוי של רביב נמצא אלמנט "הידיעה". לפי בתי המשפט, רביב לא ידע שיגאל עמיר יתנקש ברבין, ואילו הר-שפי ידעה. האומנם? מה זו "ידיעה"? בעניין זה יש הפרש בין היהודית לישראלית. היהודית מכתיבה תנאים מחמירים ל"ידיעה". הישראלית כנראה מעט מחופפת בעניין זה. היהודית היתה מזכה גם את הר-שפי. ידיעה ביהודית אינה ניחוש, השערה, תחושה או סברה. היא ידיעה במובנה כעובדה, כידע, כתודעה. היא שילוב של ממשות, הכרה, בקיאות, דעת. והיא תודעה, כלומר ידיעה נובעת מסך כל החוויות המוכרות לאדם מסוים ברגע מסוים. לפי היהודית, רק תקדים עשוי היה ליצור בתודעת הר-שפי ידיעה ברורה וממשית. אבל להר-שפי לא היו ידיעה, ידע או תודעה, כי לא היה לה תקדים: בזיכרונה או בחווייתה האישיים לא היה רצח ראש ממשלה בישראל. יצחק רבין ז"ל היה הראשון מאז קום המדינה. והנה הרמב"ן בפירושו על התורה, כותב על הפסוק: "והוא עד או ראה או ידע" (ספר ויקרא): "ששמע אותם מודים במעשה ההוא". מודים לאחר מעשה – זו ידיעה. ואילו לפני מעשה ובהיעדר תקדים – אלה דיבור, השערה, סיפור, שמועה, סברה, אבל לא ידיעה ברורה וממשית. מרגלית הר-שפי אולי יכלה לחשוד או לחשוש שעמיר אכן יתנקש ברבין, אבל לא לדעת. השפה היהודית היתה מזכה גם את הר-שפי. עם פסק דין אבישי רביב, אנחנו נהדפים אל אזור מעט דמדומי: מהי "ידיעה ברורה וממשית" בשעה שעצם המושג "ידיעה" אינו מוחוור כל צורכו, ויש לו משמעויות שונות ביהודית ובישראלית: בשעה ש"ידיעה" כוללת גם תודעה: בשעה שתודעת אבישי רביב נבחנה על ידי בית המשפט גם פסיכולוגית. האין אנחנו נהדפים למשפט שבו אין ל"ידיעה" אופי אובייקטיבי? האם הרכב אחר היה מזכה את מרגלית הר-שפי?

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד