גודל טקסט      
דלג על בר עליון
בר עליון

הסגרה

12/11/2004
   

האם לפי ההלכה מותר להסגיר את רוזנשטיין? אמנם ריבונות המשפט הינה תמצית הדת, התרבות והזהות, לפי ההלכה - אבל רוב ההתנגדות להסגרה נופל, כי, לפי אמנת ההסגרה, רוזנשטיין ירצה את עונשו בישראל, אם וכאשר יורשע באמריקה. וכך לא הפקרנו יהודי לגויים וכו'. רוזנשטיין חוזר אלינו. זאת ועוד זאת: הוא מוסגר בגלל חשד לעבירות שנעשו באמריקה, והן מצויות גם בחוק הפלילי שלנו. ואין בין דיני הראיות של ישראל לאמריקה הפרש הפוגע בזכויות היסוד האנושיות של רוזנשטיין. ואין חשש לעיוות דין באמריקה. ועוד זאת: נסגיר אותו מרצוננו, ולא בכפייה, על פי אמנה שחתמנו עליה לתועלתנו. ובהקשר זה, ההסגרה היא "דינא דמלכותא", והיא נקייה מפגם מהותי: אין בה הפליה בין רוזנשטיין לזולתו. לא כרתו את אמנת ההסגרה לכבוד רוזנשטיין, או לא חידשו אותה לכבודו. כל האמור עד כאן הינו שקלול שעשיתי בכוחי הדל בין מקורות הלכתיים שונים, בזיקה למקרה רוזנשטיין. אבל נכון להזכיר את פסיקת הרב שאול ישראלי, מי שהיה ראש ישיבת מרכז הרב, ירושלים: "אסור למסור אף יהודי לערכאות של גויים, וחובה לערוך לו משפט צדק במדינת ישראל" - מתוך ספרו "חוות בנימין". אבל לפני הרב שאול ישראלי לא עמד סעיף ההסגרה המחזיר את רוזנשטיין לבית כלא ישראלי, אם יורשע.

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד