גודל טקסט      
דלג על בר עליון
בר עליון

מצווה לערוב לזולת?

5/11/2004
   

ח"צ מכובדי, בגלל המיתון הקשה, יותר ויותר מבקשים שתחתום להם ערבות בבנקים, ואתה שואל מהי עמדת ההלכה לעצם מתן ערבות. ובכן כך: אמנם הערבות כשלעצמה הינה פעולה אנושית טובה, אבל ההלכה ריאליסטית ומסייגת את הערבות: אל לאדם סתם להרגיל עצמו בזה. "אל תהי בתוקעי כף". כי חלילה שתפשוט רגל בגלל לווים מפוקפקים. וחלילה שתתפתה להאמין שהקב"ה ישלם במקומך את חובך, כי עשית מעשה אנושי טוב: לא כך פועל תמיד הקב"ה בטבע. וההלכה חוששת לקהילה שחבריה מפזרים ערבויות לכל רוח, כי סופם להתרושש וליפול על כתפיה. וסופם של חלק מהערבים אף חלילה למרוד בקב"ה עצמו: "ערבנו לזולתנו ונפרעו מאיתנו?! איפה הצדק?!". זאת ועוד זאת: ככל שיתרבו ערבויות מופרכות יצטמצמו ההלוואות, ואז גם הראויים להלוואה ולערבות ייפגעו. ועוד זאת: בערבות מופרכת יש משום גזל המלווה, שיתקשה בקבלת כספו. וראה בעניין זה גם את ספר משלי ("בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך"), וגם את "מלמד התלמידים" מאת הרב יעקב אנטולי (נאפולי, המאה ה–13), שראה אור על ידי חברת "מקיצי נרדמים". ערבות? כן, אבל מתוך מבט ריאליסטי.

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד