גודל טקסט      
דלג על בר עליון
בר עליון

מה קיצוני בפלדמן? (העליון)

8/06/2007
   

שר המשפטים שקל להציע את מינוי עורך הדין אביגדור פלדמן לבית המשפט העליון, אבל הגיע למסקנה ש"הדבר יהיה קיצוני מדי כרגע". נכון לברך את השר על עצם ההארה הפנימית, הארה גם אינטלקטואלית מלאת חירות וגם פורמלית מדויקת, שהניעה אותו לשקול את מינוי פלדמן - ובאותה שעה נכון לתמוה מה "קיצוני" בזה? ומהו בדיוק "כרגע"? מה קיצוני כרגע במינוי פלדמן? מילים אחדות על פלדמן: רוב הדרישות של התרבות משופט עליון מתממשות בפלדמן. וכמוהן רוב הדרישות של ההלכה היהודית משופט. וכן רוב הדרישות של השכל הישר והטעם הטוב. פלדמן משפטן מהמעלה הראשונה, יושב בתוך עמו, מזגו נוח, גאוותו כבושה היטב, ישראליותו אינה תכשיט בקופסה, אלא מהות הנבחנת תמיד, ובחדשנות המשפטית שלו יש יותר ברכה לרבים מאשר פולמוס לשמו. הוא אינו חסיד המום של המשפט כאמצעי פותר כל, אלא אדרבה ער לחולשות ההבחנה והדיוק של המשפט, ויחסו לרטוריקה השיפוטית ריאליסטי, כלומר מר. מה "קיצוני" בזה?! מה דרוש לעליון אם לא אינטלקט משפטי מהסוג הפלדמני, המבריש אבק מעל המסורת, שאינו מסתתר מאחורי תקדימים, מהסוג הדובר עברית-ישראלית ותרבות ישראלית בכללותה. מה "קיצוני" במינוי פלדמן, שתפארתו בהגנה על זכויות אזרח, זכויות יסוד, עמידה מול מערכות כוח קהות של המדינה, ואף חשיפת נגעי צדקנות ותכונות אבסורדיות של "המשפט"? מה רע במינויו "כרגע"? אם לא הרגע, אימתי? הרי הרגע הוא הרגע, אם אכן הרגע מתחדש או לפחות מעט משתנה משהו במערכת המשפט הישראלית. 

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד