גודל טקסט      
דלג על בר עליון
בר עליון

רבנות

6/04/2007
   

לפני שבועות אחדים, בתגובה לפניות קוראים, קיבלתי על עצמי לעסוק כאן קצת בענייני "תפילה", כפי שקודם לכן עסקנו כאן ב"אבל, אבלות ואבלים", והנה רבות השאלות בענייני מסגרות התפילה: בית הכנסת עצמו, החזן, הדרשן, המניין, רב בית הכנסת, ניהול בית הכנסת מהבחינה הפיננסית, יחסי המתפללים בינם לעצמם כקהילה, ועוד. ותמיד לקראת חגים, או מיד לאחריהם, מתברר, על פי פניות הקוראים, כי לחלק ניכר מן המתפללים די כבר ברב בית הכנסת שלהם מסיבות שונות, והם מתחכמים להחליפו וכו'. ורק נזכיר כי בעיקרון ההלכה מבוצרת מאחורי הרב המכהן, ואם הוא לא פשע בשליחותו הרבנית באופן ברור וכו', המתפללים יתקשו מאוד להדיחו סתם, גם אם יכסו זאת במליצות ובפיצויים נאים. ראה פסיקה החלטית של הרב אליעזר ולדנברג בקובץ "ציץ אליעזר". ראה גם שאלות ותשובות החת"ם סופר: אם, נאמר, נקבע בין הרב לבית הכנסת שתוקף החוזה ביניהם מוגבל לשלוש שנים, זו הגבלת זמן לטובת הרב, רק לטובת הרב, והוא רשאי על פי החוזה הזה לפרוש מבית הכנסת לאחר שלוש שנים בלי להיחשד כמפר חוזה או כנוטש וכו', אבל אין זה אמצעי ביד המתפללים להחליפו אחרי שלוש שנים. 

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד