גודל טקסט      
דלג על בר עליון
בר עליון

מבחן בג"ץ (מזוז)

13/07/2007
   

בג"ץ בבעיה. הוא צריך להחליט מי הוא. כשאהרן ברק היה נשיא העליון, ידעו פחות או יותר מי הוא. יש אומרים שברק לא היה מתערב בשיקולי מזוז בעניין קצב. לא היה מתרשם מהרחוב. לא היה מוצא "פגם מהותי" בהחלטת מזוז, ולא מתחשב ברייטינג הנמוך של בג"ץ. ברק לא היה "מקריב" את היועץ. מה גם שאחרי "הקרבת" היועץ לרחוב - היתה מגיעה "הקרבת" ברק עצמו לרחוב. שום "הקרבה" לא תיעצר בשום יועץ. אבל ברק כבר לא בעליון. אין טעם רב לעסוק באילו. מה גם שבעצם ברק היה מסוגל גם להחליט נגד מזוז, ולהוכיח בכך שאיש אינו מוגן מביקורת עניינית וכו'. אבל בג"ץ בלי ברק זהו סיפור שונה. בג"ץ הנוכחי צריך להוכיח את עצמו בעניין מזוז־קצב. להוכיח לעצמו, למערכת המשפט בכללותה, לרחוב הישראלי. בג"ץ צריך כמו להיוולד מחדש. צריך? באמת? כן, מבחינה פסיכולוגית עממית, מבחינת זירת הדימויים הישראלית. והנה, מערכת המשפט, כולל העליון, סובלת בתקופה זו מדימוי פוחת וכו' - ועל כן לכאורה יש אבק של חשש שבג"ץ יתערב בשיקולי מזוז בשביל לצבור לעצמו באחת אהדה בקרב הציבור. אמנם אהדה מעט רירית, אבל אהדה. כלומר, בג"ץ יתערב בעל כורחו. התערבות טבעית, אוטומטית, תת־הכרתית, שתזכה ללבוש משפטי. התערבות בג"צית מתוך הגנה עצמית. התערבות חד־פעמית. התערבות ש"תחניף" לציבור. התערבות שמניעיה הפנים־פנימיים לעולם יוכחשו. ההתערבות של בג"ץ, אם וכאשר, תלבש צורה צוננת ואלגנטית. איך? ההתערבות לכאורה לא תפגע במזוז, אלא תישען על פרוצדורה, נאמר, מתחום הראיות. אבל מבחינת הציבור הפירוש יהיה אחד: בג"ץ דחה את מזוז, והדימוי של בג"ץ יתאושש. האין זה חשש לגמרי פרימיטיבי? כן, אבל הוא בטבע האדם. מה גם שבמקרה הזה הכל כאילו "גבולי". מה גם שעונשו המצומק של קצב מקומם רבים כשלעצמו. האם יעלה על הדעת שמישהו "ימכור" את מזוז לטובת שיפור הדימוי של מערכת המשפט? שמישהו "ימכור" אותו מרוב פאניקה? כן, בהחלט. מה זה אדם אחד (מזוז) מול טובת המערכת?! והרי זה ש"ימכור" את מזוז עוד יתפתה להאמין שהוא פטריוט מעולה של המערכת. מה אתה למד מהסיפור הזה? לא כל אדם מוכשר להיות שופט, אפילו הוא משפטן מקצועי. התשוקה להיות נאהב על ידי הרחוב היא מכשלה. ואתה למד עד כמה ערמומי הוא השד הזה, הקורא לך לפייס אך הפעם את הרחוב ("מה גם שהכל גבולי, לא?"). מה עוד תלמד מזה? איש לא יוכל לקבוע בוודאות מה הכריע את בג"ץ מזוז־קצב: הצורך העז להיות רצוי, הרצון הבג"צי להיוולד מחדש, או, מנגד, הציווי האתי לתמוך ביועץ המשפטי כל עוד אין המדובר ב"הפרה חמורה" וכיוצא בזה. אחת לעשור בתי משפט נכבדים טומנים סודות כאלה בין אפרי הנצח. 

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד